#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשנפלו ב' יבמות אחיות לפני יבם אחד, ואחת מהן אסורה עליו איסור מצווה?<br>ומ""ש מב' אחיות דעלמא?"	"חולצות ולא מתייבמות לכו""ע.<br>ואף דר""ש ס""ל בעלמא דב' אחיות פטורות אף מן החליצה, הכא הוא מגזירה שלא יאמרו איסור מצווה בעלמא יוצאת בלא חליצה.<br>ואע""ג דגזירה זו ל""ש אלא בה ולא באחותה, גזרו גם באחותה משום לתא דידה."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יבם שעשה מאמר ביבמתו ואח""כ נפלה לפניו אחותה, מה דינו?<br>ומה בא למעט זוהי שאמרו?"	"לב""ש אשתו אמו ותצא הלזו משום אחות אשה.<br>לב""ה זוהי שאמרו אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו. מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה.<br>ובא למעט לגבי קטנה וגדולה דלא עבדינן כר' יהושע דאמר התם נמי אוי לו."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו דמאמר מועיל לדעת ב""ש?<br>ולמה אמר ר' אלעזר בל""ק שאינו מועיל? ומה ראייתו וכיצד נדחית?<br>ולמה אמר בל""ב שאינו מועיל? ומה ראייתו? וכיצד נדחו דבריו?"	"מהא דאמרי אשתו שעשה בה מאמר עמו, ואחותה תצא משום אחות אשה.<br>ר""א אמר בל""ק דאינו קונה קניין גמור אלא לדחות בצרה. והוכיח כן מהא דהיכא דנפלו שתיהן חולצות ולא יעשה מאמר וידחה השנייה. והקשו דמ""מ יעשה כן אחר שהוא דוחה בצרה. וע""כ דמאמר דאיסורא שאני, ושוב אין ראייה.<br>לל""ב אמר דהוא דוחה ומשייר ואינו דוחה לגמרי, וראייה מהא דכשנפלו ב' אינו עושה מאמר לדחות השנייה. והקשו דא""כ איך מועיל המאמר כאן לדחות לגמרי. וע""כ דשאני מאמר דהתירא ממאמר דאיסורא, והוא דוחה לגמרי."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבה נסתפק אי מאמר לב""ש אירוסין עושה או נישואין.<br>לעניין מה פשיטא דאינה עדיפה על ארוסה ומנ""ל?<br>ולעניין מה הספק? ומה סבר אביי להוכיח מסברא? ומה דחה לו רבה?<br>ואיזו ראייה הובאה לפשוט הספק? וכיצד נדחתה?"	"לעניין ליורשה ולהטמא לה וכו', פשיטא דלא, דלא עדיפא מארוסה ע""י קידושין דאורייתא כ""ש מאמר דרבנן.<br>והספק אי בעיא מסירה לחופה, או לא משום דמעיקרא נמי לא מיחסרא מסירה לחופה.<br>ואביי סבר לפשוט מסברא דלא גרע מקודם מאמר, ודחה רבה דאני אומר דע""י מאמר פרחה ממנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת קידושין.<br>והביאו ראייה מהא דבב' יבמין אמרינן דאחד מהן מפר, ואוקמינן כגון שעשה בה מאמר. ובארוסה הרי אינו מפר לבדו. ודחו דמאי מפר מפר בשותפות."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היבם יכול להפר נדרים? (3)<br>ומה הטעם?<br>ובאיזה אופן איירי? (2)	"לר""ע אינו מפר. דאין זיקה.<br>לר' יהושע מפר לאחד ולא לשניים. דיש זיקה לחד ולא לתרי.<br>לר""א גם בשומרת יבם לשניים יפר. דיש זיקה. ומ""מ יקשה דבשניים אין ברירה.<br>ואמרינן דהא דמפר לשניים הוא כשעשה בה מאמר וכב""ש דמאמר קונה קניין גמור.<br>או כגון שעמדה בדין ופסקו לה מזונות, ומשום דכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מחמת אלו ב' טעמים ס""ל לר' אלעזר דאין לומר דהא דלר""א מפר אפילו לשניים הוא משום דס""ל כב""ש דמאמר קונה קניין גמור?<br>ואיך הוא מפרש?"	"א. דס""ל דמאמר אף לב""ש אינו קונה אלא לדחות בצרה.<br>ב. דמאמר אינו עושה אלא אירוסין, וארוס אינו מפר אלא בשותפות. והכא משמע דמפר לבדו דקתני יפר.<div>אלא כגון שעמד בדין ופסקו לה מזונות, ומשום דכל הנודרת על דעת בעלה נודרת.</div>"	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין המבואר במשנה, בב' אחים נשואים ב' אחיות ושלישי נשוי נכרית, ומת אחד מבעלי אחיות, כשכנס נכרי את אשתו ומת?<br>וכשמת אחר מאמר?<br>וכשמת בלא מאמר? ומאי ש""מ?"	"בכנס נפטרה ההיא מדין אחות אשה, ושנייה מדין צרתה.<br>עשה מאמר שנייה חולצת ולא מתייבמת.<br>לא עשה מאמר משמע דשנייה אפילו מתייבמת. ואמרו דש""מ דאין זיקה אפילו בחד אחא. [ורב אשי בהמשך חולק]."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במשנה דיש פטור צרה כשהצרה היתה אשתו וכנס את הערווה, וכן כשהערווה היתה אשתו ואח""כ כנס את צרתה. מה מחודש יותר?<br>ומ""ט תני תרתי?"	"החידוש דאף באופן שהצרה עיקר.<br>ומעיקרא סבר התנא דכה""ג אין פטור צרה, ולזה שנה כשהערווה עיקר.<br>והדר ביה דמ""מ צרתה היא בכל עניין, ולזה שנה גם כשהצרה עיקר, וכיון דחביבא ליה אקדמה. ומ""מ המשנה השנייה לא זזה ממקומה."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' אופנים מבואר במשנה דאמרינן נאסרה?<br>ומה הוסיף רב יהודה אמר רב על שתי המשניות?	"א. כשכנס נשוי נכרית את אשתו של אחד מבעלי אחיות, והשני מתה אשתו, ומת נשוי נכרית.<br>ב. כשנפלה אשתו של אחד מבעלי אחיות ליבום, ואח""כ מתה אשתו של שני.<br>ורב יהודה אמר רב קמ""ל אף היכא שנעשתה ראוייה באותה נפילה טפי ממתני' קמייתא.&nbsp;<div>ואף היכא דיש אח אחר&nbsp;שהיא עדיין זקוקה להתייבם ולא נדחתה מהאי ביתא לגמרי טפי ממתני' בתרייתא.</div>"	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן להיתר דכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות, כגון שגרש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית ואח""כ כנסה המגרש.<br>ונקט תנא ""זו היא שאמרו"" וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות. מה בא למעט זו היא? (לרב אשי, לר""נ, ולרבא) ומה הטעם שהיא מתמעטת?"	"לרב אשי - כגון שמת נשוי נכרית ואח""כ גירש בעל אחיות את אשתו וכנס. ומשום דיש זיקה, ונישואין מפילים.<br>לרב נחמן - כגון שכנס בעל אחיות את הנכרית ואח""כ גרש, ומשום דנישואין הראשונים מפילים, ואע""ג דאין זיקה.<br>לרבא - כגון שמת נשוי נכרית ואח""כ מת בעל אחת האחיות (בלי שגירש), דהו""ל צרת ערווה בזיקה, אף שאין נישואין הראשונים מפילים."	יבמות דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן דקדק ר""נ ממתני' דאין זיקה?<br>ומהיכן דקדק רב אשי דיש זיקה?<br>ומה עונה כל אחד על דקדוקו של חבירו?<br>ומה דעת רבא?"	"ר""נ דקדק דאין, מהא דתנן דאם עשה בעל נכרית מאמר בבעל אחיות, הנכרית חולצת. ומשמע דבלא מאמר אף מתייבמת.<br>ורב אשי דוחה דה""ה דאף בלא מאמר חולצת, ונקט במאמר דקמ""ל לאפוקי מב""ש דמאמר קונה קניין גמור, דלדידהו פטורה מחליצה.<br>רב אשי דקדק דיש, מהא דתנן למתו או נתגרשו כגון שגרש בעל אחות את אשתו ואח""כ מת נשוי נכרית, ומשמע דמת ואח""כ גרש לא דהו""ל צרת ערווה בזיקה. וזה בא התנא למעט באומרו 'זו היא שאמרו'.<br>ר""נ ס""ל דלא אתא לאפוקי מת ואח""כ גרש, אלא לאפוקי כנס ואח""כ גרש, ומשום דנישואין הראשונים מפילים. <br>ולרבא דלכו""ע מיתה מפלת וזו ואצ""ל זו קתני, מוכרח דלא כר""נ. ור""נ כר' ירמיה דמי ששנה זו לא שנה זו."	יבמות דף ל		
